העשירונים הנמוכים מושכים כספי פנסיה, לפעמים, כדי לעזור בהתנהלות השוטפת שלהם, על חשבון הכסף שיוכלו לקבל לאחר גיל הפרישה. בשנת 2008 נכנסה לתוקפה רפורמת פנסיה חובה, אשר חייבה כל מעסיק וכל עובד להפקיד לחיסכון פנסיוני למעלה מ-20% מהשכר הממוצע של העובד. העובד מפקיד 6% לפחות מהמשכורת המבוטחת שלו ועל המעביד להפקיד 6.5% עבור הפנסיה ובין 6% ל-8.33% עבור פיצויי פיטורים, כאשר המדינה מעודד חיסכון זה על ידי הטבות מס. אך מכיוון שהעשירונים הנמוכים נמצאים במצוקה כלכלית וההפרשה החודשית לפנסיה מכבידה על צרכי המחיה שלהם, הם מושכים, לעיתים, את כספי הפנסיה, מבלי שהם יודעים, או שהם בוחרים להתעלם מהעובדה שמשיכה זאת פוגעת בעתיד שלהם. הפגיעה היא בגובה קצבת הפנסיה שיקבלו וכן בתשלום מס בגובה של 35% מהסכום. הסיבה למס הזה היא שמדובר בהכנסה מעבודה שלא שולם עליה מס והפטור מהמס הזה חל רק על חוסך אשר ימשוך את הכסף לאחר פרישתו לפנסיה, מכיוון שזהו יעד הכספים שהופרשו.
