משנת 2008 יש לבטח בביטוח פנסיוני כל עובד על פי צו ההרחבה לביטוח פנסיוני מקיף במשק. הביטוח מתבצע באמצעות הפרשות של המעסיק וגם של העובד לביטוח פנסיוני של העובד. בנוסף לכך, המעסיק גם מחויב להפריש כסף לקרן פיצויי פיטורים של העובד. העובד אינו יכול לוותר על הזכות לביטוח פנסיוני ואינו יכול למנוע את ביצוע ההפרשות שלו מהשכר. על מעסיק שלא מבצע את ההפרשות לביטוח הפנסיוני ניתן להטיל קנסות וגם העובד יכול להגיש תביעות כספיות. חובת הביטוח הפנסיוני חל על כלל העובדים שאין להם "הסדר מיטיב"
הסדר מיטיב הוא הסכם בין מעסיק לעובדים או לארגון עובדים, אשר שיעור ההפרשות לביטוח הפנסיוני של העובדים שנקבע בו הוא לפחות 17.5% משכר העובד. במקרה שהתנאים בהסדר המיטיב טובים יותר משיעור ההפרשות לביטוח הפנסיוני שנקבע בצו ההרחבה, חייב המעסיק לנהוג על פי התנאים בהסדר המיטיב.
מאז שנות ה-90, פחות ופחות עובדים היו מאוגדים בארגונים כדוגמת ההסתדרות, ושיעור האנשים שלא היה להם ביטוח פנסיוני עמד על 40%. הסיבה לכך הייתה שלפני צו ההרחבה לחוק פנסיה חובה, קיום הביטוח הפנסיוני היה תלוי ברצונו של המעסיק או בהסכמים קיבוציים.
שיעור ההפרשות המינימלי, החל מ- 1.1.2017, במקרה שלא קיים "הסדר מיטיב" עומד על 12.5% המעסיק מתוכם 6.5% הפרשות לרכיב תגמולים ועוד 6% לרכיב פיצויי פיטורים. 6% לרכיב תגמולים מופרשים על חשבון העובד. ובסה"כ חובת ההפרשה המינימלית היא 18.5% משכר הבסיס של העובד או מהשכר הממוצע במשק לפי הנמוך מהם, אלא אם כן הוסכם בהסכם העבודה שיהיה לפי הגבוה מהם.
הפסקה של מעל 5 חודשים בתשלומים לביטוח הפנסיוני בקרן פנסיה, בעקבות הפסקת עבודה, יכולה לגרור פגיעה ברצף הזכויות של העובד. במשך 5 חודשים הוא זכאי לביטוח של אובדן כושר עבודה, או במקרה של מוות, לביטוח שארים. כאשר מדובר בביטוח מנהלים, הכיסוי הביטוחי נמשך בדרך כלל 3 חודשים.
ניתן לשמור רצף הזכויות בביטוח הפנסיוני על ידי הפקדות עצמיות, כאשר ניתן במקרים מסוימים להמשיך ולצבור זכויות בתקופה זו. אפשרות אחרת של שמירת רצף הזכויות הוא הסדר ריסק שבו משולמים סכומים נמוכים יותר מאשר במקרה של הפקדות עצמיות, אך לא נצברות זכויות בתקופת הסדר הריסק ורק נשמר רצף הזכויות.
עובד שלא היה לו ביטוח פנסיוני קודם, זכאי לביטוח החל מהחודש הראשון לעבודתו אבל רק במקרה שעבד יותר משישה חודשים. התשלום לביטוח הפנסיוני עבור אותו עובד יתבצעו רק לאחר שישה חודשי עבודה. בחודש השביעי לעבודתו יפריש המעסיק גם עבור ששת החודשים הראשונים.
כאשר עובד התקבל לעבודה בשעה שהוא מבוטח בביטוח פנסיוני במקום העבודה קודם, לא תחול על העובד תקופה של המתנה הוא זכאי להפרשות אל הביטוח הפנסיוני כבר מהחודש הראשון לעבודתו. בפועל, המעסיק יעביר את התשלומים של שלושה החודשים הראשונים רק לאחר שלושה חודשי עבודה, או בסיום שנת המס – על פי המוקדם מהם. צו ההרחבה לביטוח פנסיוני מקיף במשק אינו מגדיר במפורש מתי עובד מבוטח במסגרת ביטוח פנסיוני, האם הכוונה רק כשהביטוח פעיל או גם כאשר הופסקו ההפרשות לביטוח הפנסיוני לתקופה שפגעה ברצף הזכויות.
אם עובד החל לעבוד ולא היה לו עדיין ביטוח פנסיוני, המעסיק לא מחויב להפריש לו עבור ביטוח פנסיוני, אלא רק לאחר שחלפו שישה חודשי עבודה. מהחודש השביעי חייב המעסיק להתחיל להפריש עבורו לביטוח פנסיוני, אך אין הוא מחויב להפריש לו רטרואקטיבית לשישה החודשים הראשונים.
חנן הצעיר החל לעבוד במקום עבודה ראשון בחייו ועבד חמישה חודשים בלבד, לאחר מכן עבר לעבוד במקום עבודה אחר בו המשיך לעבוד מספר שנים.
המעסיק במקום העבודה הראשון, לא מחויב להפקיד עבור חנן לביטוח פנסיוני מכיוון שלא השלים 6 חודשי עבודה. המעסיק השני מחויב להתחיל להפקיד לביטוח הפננסיוני עבור חנן החל מהחודש השביעי לעבודתו, ללא הצורך להפקיד עבור 6 החודשים הראשונים. במקרה זה לחנן יהיה ביטוח פנסיוני רק בחודש ה-12 לעבודתו (5 חודשים אצל המעסיק הראשון ועוד 6 אצל המעסיק השני).
מיקי החלה לעבוד בנובמבר 2021 לעבוד אצל מעסיק חדש והיה לה ביטוח פנסיוני פעיל כאשר החלה את העבודה החדשה.
המעסיק יעביר הפרשות למיקי כבר מהחודש הראשון לעבודתה, אך יעביר אותן בסוף שנת המס של 2021. אם הייתה מתחילה לעבוד בחודש אוגוסט 2021, המעסיק היה מפריש עבור הביטוח הפנסיוני רק לאחר שלושה חודשי עבודה, אבל רטרואקטיבית מתחילת יום העבודה של מיקי.
חובת ביטוח פנסיוני חלה על כל עובדת מגיל 20 ומעלה ועל כל עובד מגיל 21, כולל עובדים שהגיעו לגיל הפרישה וממשיכים לעבוד בעבודה שהחלו לעבוד בה לפני גיל פרישת חובה. לגבי עובדים שהחלו לעבוד לאחר גיל הפרישה, הם יהיו זכאים להפרשות לביטוח הפנסיוני רק אם פרשו לפני גיל הפרישה או פוטרו או שאינם מקבלים שום קצבה או גמלא מעבר לאלה של ביטוח לאומי.
עובד שזכאי לביטוח פנסיוני, יכול לבחור את הגוף שבו יתנהל הביטוח הפנסיוני שלו. העובד יודיע למעסיק שלו אם בחירתו היא קרן פנסיה, קופת גמל או ביטוח מנהלים. אם לא הודיע העובד למעסיק במי הוא בחר, חייב המעסיק (החל מיום 1.11.2016) לבטח את העובד מאחת מ"קרנות פנסיה נבחרות" ("קרנות ברירת המחדל"). קרנות אלה נבחרו על ידי משרד האוצר והן מחויבות לבטח עובדים ללא שאלון רפואי וללא חיתום (שאלון על מצבו הבריאות, או על מאפייני הרכוש, כאשר מבטחים ביטוח רכוש). כמו כן מחויבות הקרנות האלה בגביית דמי ניהול נמוכים למשך 10 שנים.
המעסיק חייב להעביר את הכסף עבור הביטוח הפנסיוני עד המוקדם מבין השניים:
עיכוב מעבר לכך של העברת הכסף (חלק המעסיק וגם חלק העובד) לגוף המנהל את הביטוח הפנסיוני מחויב המעסיק בריבית פיגורים לגוף זה. ככל שיתעכב תשלום זה יחויב גם ריבית הפיגורים בריבית פיגורים (ריבית דריבית). איחור של 31 ימים ממועד תשלום השכר בהעברת הכסף לגוף המנהל, יכול להיחשב כהלנת שכר, גם כאשר השכר עצמו הועבר.
איחור של 40 יום של העברת הכסף לגוף המנהל, מהמועד שהמעסיק היה צריך להעביר את השכר, ייחשב עבירה פלילית שעליה הוא צפוי לקנס ואפילו למאסר.
עובד שיצא לחופשה וקיבל דמי חופשה שנתית זכאי במהלך תקופה זו להמשך ההפרשות לביטוח הפנסיוני. כאשר מדובר על יציאה לחל"ת (חופשה ללא תשלום) העובד אינו זכאי במהלך תקופה זו להמשך ההפרשות לביטוח הפנסיוני.
עובד שיצא למילואים זכאי במהלך תקופה זו להמשך ההפרשות לביטוח הפנסיוני כולל הורדת החלק שלו.
עובדת שיצאה לחופשת לידה ועבדה אצל המעסיק במשך לפחות 6 חודשים מאז תחילת ההיריון, זכאית במהלך התקופה שהיא מקבלת דמי לידה להמשך ההפרשות לביטוח הפנסיוני, ובפרט שהמעסיק היה משלם את התשלומים לקופת הגמל. אם זכאית היולדת לדמי לידה של לתקופה של 15 שבועות,היא זכאית להפרשות לביטוח הפנסיוני לאותה תקופה. אך אם היולדת זכאית לחופשת לידה של 27 שבועות, גם אז הזכאות שלה להפרשות לביטוח הפנסיוני, הוא של 15 שבועות.
גם גברים החולקים חופשת לידה עם בנות זוגם ועומדים באותם תנאי זכאות כמו בת זוגם, זכאים להמשך ההפרשות לביטוח הפנסיוני במהלך שהותם בחופשת לידה.
