פנסיה לעוזרת בית היא חובה על כל מי שמעסיק אותה, כך קבע בית הדין הארצי, גם אם היא מתנגדת לכך או שאינה מספקת פרטים אישיים. פסק דין זה ניתן בעקבות מקרה של עוזרת אשר במשך יותר משנה הועסקה בתפקיד של עוזרת בית פעם בשבוע וכבדה ארבע שעות בכל פעם. זמן קצר לאחר סיום ההעסקה שלה היא נפטרה, אך לפני כן הגישה תביעה נגד מעסיקתה על סך של מעל 146,000 שקלים בגין אי הפקדה עבור הפנסיה ועבור אובדן כושר עבודה ובנוסף תבעה לקבל פיצויי פיטורין ועוד זכויות. המעסיקה טענה שבמהלך ההעסקה של העוזרת ביקשה ממנה מספר פעמים את פרטיה עבור הפקדת פנסיה אך זו סירבה.
בית הדין קבע כי הזכות של הפרשות פנסיוניות אינה ניתנת לוויתור וקיבל את תביעת בני המשפחה אך הפחית 15% לאחר שהטיל אשם תורם על העוזרת מכיוון שלא הודיעה בזמן על כך.
