חוק היועצים הפנסיוניים, האוסר על חברות הביטוח שלא להסכים להתקשר עם יועץ פנסיוני, נמצא המחלוקת בין חברות הביטוח לבין משרד האוצר. כיום, חלק מהגופים המוסדיים לא מוכנים לעבוד היועצים, והציבור נפגע מכך שאינו יכול לקבל אץ הייעוץ הפנסיוני מהיועצים.
על פי הצעת החוק, סירוב של גוף מוסדי אשר אינו ענייני או שהוא בלתי סביר, לא יוכל לסרב עם יועץ פנסיוני באותו סכום שהוא משלם לסוכן ביטוח עבור שיווק קרן פנסיה. הוצע כי גוף מוסדי יוכל לסרב לעבוד מול יועץ פנסיוני, כאשר העסקה לא כדאי מהבחינה הכלכלית ותגרום לגוף המוסדי להפסיד, אך חברות הביטוח דרשו כי תנאי זה יהיה קיים ללא קשר לכך שהגוף המוסדי יהיה מוכן להתקשר בהסכם הפסדי דומה עם סוכני הביטוח.
חסכונות וביטוחים פנסיוניים הינם מוצרים מורכבים, ולכן קיימת חשיבות לקיומם של יועצים פנסיוניים וסוכני ביטוח, אשר מחויבים לקבל החלטות בהתאם לטובת הלקוח. השוני בין היועצים לבין הסוכנים, הוא בגביית העמלה שלהם. בעוד שהיועצים מחויבים לגבות עמלה אחידה בעבור שיווק כל המוצרים, הרי שהיועצים יכולים לגבות עמלה שונה בהתאם להיקף המכירות שלהם.
